עורך דין משפחה,גירושין
יהודים בישראל דנים בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין בבית הדין הרבני. דא עקא, כבר נקבע כי הפרת הבטחת נישואין אינה חלק מענייני נישואין ולכן היא אינה נדונה בבית הדין הרבני וזאת מכיוון שהבטחת הנישואין נכרתה שעה שעדיין לא באו בני הזוג בברית נישואין, והבטחה ככל שניתנה עדיין אינה מקנה להם מעמד של נשואים ו/או זכויות כלשהן המוקנות למתקשרים בקשר של נישואין.
אשר על כן, הערכאה שדנה בנושא הפרת הבטחת נישואין היא בית המשפט האזרחי הפוסק לאור עקרונות המשפט האזרחי.
עילת הפרת הבטחת נישואין מוכרת על ידי הפסיקה הישראלית. על הפרה של הבטחת נישואין ניתן לתבוע פיצויים כבכל הפרת חוזה אחר בשל ההסתמכות של הצד המובטח, נזקים כספיים שנגרמו ועוגמת נפש כאשר העילה לתביעה הינה "תרמית" באשר אדם אחד הונה אדם אחר לחשוב כי יתקיימו נישואין. יודגש, כי הבטחת נישואין היא חוזה מיוחד במינו באשר אי אפשר לדרוש אכיפתו - כי אין ולא ניתן להכריח אדם להינשא ואדם אחר, ולכן כל שנותר הוא פיצויים.
למותר לציין, כי כבכל תביעה בגין הפרת הסכם, יש לבחון את הסתמכות הצדדים, את גמירות דעתם ואת נושא ההפרה, בהתאם לחוק החוזים [חלק כללי], התשל"ג – 1973.
כמובן שיש להוכיח שהתקיימו יחסים חוזיים ושכצדדים התכוונו ליצור ביניהם מצב משפטי מחייב. כאן המקום להדגיש, כי מכיוון שהבטחת נישואין מצויה בתחום האינטימי-גרשי, הרי שעצם ההבטחה קשה להוכחה. לפיכך, יבחן בית המשפט את הנסיבות בכל מקרה לגופו וישקול את הראיות החיצוניות. מהן הראיות החיצוניות?
כך לדוגמא יבחן בית המשפט האם התקיים טקס אירוסין, האם הצדדים יידעו את המשפחה והחברים בדבר הצעת הנישואין, האם נערך בירור באולמי חתונות, משלוח הזמנות וכדומה.
הכלל בפסיקה הוא שהפיצוי צריך להיות צנוע ביותר והחישוב לכך נעשה לפי הנזק שנגרם במקרה הספציפי ולא בהתאם למצבו של הניזוק לו קוימה הבטחת הנישואין.
כאן המקום להדגיש, כי לא כל אמירה או הבעת תקווה או כוונה הצופות פני עתיד שקולות כהבטחת נישואין ולא כל התנהגות המצביעה על רצון להמשכיות הקשר שקולה כמחויבות לנישואין. התערבות המשפט מתרחשת רק מקום שהנסיבות מצביעות ביתר בירור על קיומה של מחייבות ממשית לקשר זוגי, קבוע החורגת מגדר הציפייה או הבעת רצון או כוונה לכך גרידא.
חוק גיל הנישואין, תש"י-1950
פירושים (תיקון: תשנ"ח)
בחוק זה -
"נער" - גבר שלא מלאו לו שבע עשרה שנים;
"נערה" - אשה שלא מלאו לה שבע עשרה שנים;
"נישואין" - כוללים קידושין; והפועל "נשא" לכל בניניו, יתפרש לפי זה;
"פקיד סעד" פירושו - אדם שנתמנה על ידי שר הסעד להיות פקיד סעד לצורך חוק זה.
עבירות (תיקון: תשנ"ח)
מי שעשה אחד מאלה -
(א) נשא נערה או נשאה נער;
(ב) ערך נישואין, או סייע בכל תפקיד שהוא בעריכת נישואין, או בקשר לעריכת נישואין, של נערה או של נער;
(ג) השיא נערה או נער שהם בתו או בנו שהם נתונים לאפוטרופסותו - דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
עילת תביעה להתרת קשר נישואין (תיקון: תשי"ט, תשנ"ח)
(א) נערכו נישואין בניגוד לסעיף 2, והם תופסים לפי החוק החל על עניני המעמד האישי של הצדדים - תשמש העובדה שהנישואין נערכו בניגוד לסעיף 2 עילת תביעה להתרתם בדרך של גט, או בדרך של פירוק קשר הנישואין, או בדרך אחרת, הכל לפי הוראות החוק החל על עניני המעמד האישי של הצדדים.
(ב) תביעה להתרת קשר נישואין על יסוד העילה האמורה בסעיף קטן (א) יכולה להיות מוגשת על ידי מי שנישאה בהיותה נערה או מי שנישא בהיותו נער, או על ידי אחד מהוריהם או מאפוטרופסיהם, או על ידי פקיד סעד.
(ג) הוגשה, שלא על ידי פקיד סעד, תביעה להתרת קשר נישואין על יסוד העילה האמורה בסעיף קטן (א), ובשעת הגשת התביעה לא מלאו למי שנישאה בהיותה נערה או למי שנישא בהיותו נער שמונה-עשרה שנים תמימות, ופקיד סעד סבור שהדיון בתביעה יש בו ענין לכלל - רשאי הוא להופיע בדיון ולהשמיע בו את טענותיו.
(ד) אין נזקקים לתביעה להתרת קשר נישואין על יסוד העילה האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם -
(1) הוגשה התביעה על ידי מי שנישאה בהיותה נערה או מי שנישא בהיותו נער לפני שמלאו להם תשע-עשרה שנים תמימות; או (2) הוגשה התביעה על ידי אחד מהוריהם או מאפוטרופסיהם של מי שנישאה בהיותה נערה או מי שנישא בהיותו נער, או על ידי פקיד סעד, לפני שמלאו להם שמונה-עשרה שנים תמימות.
נסיבות מקילות (תיקון: תשנ"ח)
בקביעת ענשו של אדם שיצא חייב בדין על עבירה לפי פסקה (א) של סעיף 2, יביא בית המשפט בחשבון, כגורם לקולא, את העובדות הבאות:
(א) אותו אדם התיר או הסכים להתיר את קשר הנישואין, לפי דרישת בן זוגו, בהתאם להוראות החוק החל על עניני המעמד האישי של הצדדים; (ב) אותו אדם קיים פסק דין להתרת קשר הנישואין, שניתן מאת בית משפט או מאת בית דין מוסמך.
היתרי נישואי נערה או נער (תיקון: תש"ך, תשנ"ה, תשנ"ח)
על אף האמור בחוק זה רשאי בית משפט לעניני משפחה לתת היתר -
(1) לנישואי נערה אם היא ילדה או הרתה לאיש אשר לו ברצונה
להינשא;
(1א) לנישואי נער - אם האישה אשר ברצונו לשאת הרתה או ילדה לו;
(2) לנישואי נערה או נער אם מלאו להם שש-עשרה שנה ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר זה.
5א. בקשה להיתר נישואין (תיקון: תש"ך, תשנ"ח)
בקשה להיתר נישואין לפי סעיף 5 תוגש על ידי הנערה או הנער או על ידי אחד מהוריהם או אפוטרופסיהם או על ידי מי שמבקש להינשא להם.
5ב. נישואין לפי היתר (תיקון: תש"ך)
סעיף 2 לא יחול על נישואין שנערכו בהיתר לפי סעיף 5.
(שולב בפקודת החוק הפלילי, 1936).
ביצוע
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה
|
